Search
  • Yogev Yehros

אוכל למחשבה

תרגום של דמיון למציאות


לא מזמן התבקשתי להעביר הרצאה על "Strory telling" קולינרי. כלומר איך מספרים סיפור דרך האוכל.

אני מודה, שלמרות שהנושא הזה ישוב אצלי איפשהו בגזע המח, באמת שמעולם לא חשבתי על זה כנושא להרצאה.

ומשהו בהרצאה ובמצגת שבנינו עבורה חלחל ומהדהד אצלי, ככה בין המחשבות בראש הקודח שלי (אני רק נראה לכם רגוע ;).

רציתי להעמיק קצת בנושא ושנחקור יחד את העולם הבאמת מדהים הזה של - השראה, דמיון ותרגום למציאות.


דיוויד לינץ' ואומנות לכידת מחשבות

כל המציאות שאנחנו רואים סביבנו, כל בניין, פרסומת, ג'ינס, תסרוקת, סנדביץ', פונט, פוסטר, פלאפון, אוטו, סדרת נטפליקס , חלון ראווה...הכל, התחיל כנקודה זעירה וחולפת ברצף המחשבות של מישהו, איפשהו.


דיוויד לינץ' (אחד ה- במאים ויוצרים האהובים עלי) אומר שהשראה מגיעה מרגע של התאהבות ברעיון.

הרי רעיונות צצים ויוצאים אצלנו בכל רגע, מרביתם אנחנו שוכחים או מדחיקים וחלק אחר חוזר אצלנו בלופ מתמשך שהולך ומתכהה עם השנים.

לא על הרעיונות האלה אני מדבר. מדי פעם צצות אצלנו מחשבות "טריות" שמקיצות מחשיפה לגירוי כלשהו, כלומר משהו ש"עושה לנו את זה". או במילים אחרות- השראה.

לוכד רעיון ומתאהב בעולם שסביבו. דיוויד לינץ

והשראה מגיעה בכל מיני צורות ובכל מיני זמנים משונים, זה תלוי בנו להיות ערים ומוכנים כשהיא מגיעה.


עושה לי את זה

אני אישית יכול להידלק אפילו מפונט מסויים, נגיד פונט ארט דקו של שנות ה- 20/30, יכול לזרוק אותי בשנייה לפנטזיות על ברים סודיים, קוקטיילים קלאסיים והנשנושים שמתלווים או פוסטר של סרט צרפתי ישן או סתם ציור אפלולי שמנגנן על מיטרי הקומיקס שלי.

אם נהיה ערים מספיק בכדי לתפוס את אותה מחשבה טרייה, אנחנו עשויים גם להתאהב בה ובאותו רגע

צילום בן יוסטר עבור הוטל דה ויל

קורה משהו מדהים. מתחיל להיוולד עולם.

המציאות שסובבת את אותה המחשבה מתחילה להיפתח בפנינו וזו השליחות שלנו כיוצרים להעמיק ולחקור את העולמות האלה.

איזו מוזיקה מתנגנת לנו פתאום ברקע? אילו אנשים מגיעים? מה הם אוכלים ושותים? על מה הם מדברים? זה מרתק!


לבשל עם זכרונות

מבשל עם זכרונות שף תומס קלר

תומס קלר, ה- שף שהמציא מחדש את המטבח האמריקאי העילי, אמר משהו שנתפס אצלי חזק :

"אני משתמש בזכרונות האישיים שלי כפלטפורמה ליצירת זיכרונות חדשים עבור אחרים" . במשפט הזה שף קלר ממצה את מהות היצירה בעיני.

הוא עובד לא רק עם חומרי גלם פיזיים, אלא גם "מפלט, צולה ומצמצם" זכרונות ואמוציות, שמעוררות אצלנו (המתבונן/ טועם) חוויה חדשה ומרעננת, ובאותו זמן מעוררת אצלנו נוסטלגיה לזיכרון של מישהו אחר. יש את זה ביותר מעורר השראה?!



עיגון

אז אך מעגנים את כל זה? עוד רגע והווצאפ והתזכורות גונבים אותנו חזרה לעובר ושב, איסוף מבית הספר, פגישה שבוטלה ומה לא...

פתק בטלפון זה נחמד, אני התאהבתי לאחרונה בלוח המחיק. יש בו משהו ש "מייבא" את הדמיון לעולם הגשמי ופשוט מניח אותו בסלון שלנו או בפינת העבודה או איפה שזה לא יהיה ומאפשר לחזור אליו, לעבד וללטש אותו.


כדאיות

אחרי כמה שלבי ליטוש, אפשר ורצוי לא להמתין, ומיד לעבור לשלב הבא- תכנון.

אם לדוגמא מדובר בקונספט לטור קולינרי , אז כדאי לפרוט לאילו פלטפורמות הוא מתאים, כמה זמן זה יצריך מאתנו ומה הכדאיות.

כמה מילים פה על "כדאיות"- לכל אחד ההרגשה הסובייקטיבית שלו וישנם מדדים רבים לכדאיות, מעבר לכלכלי וההגיוני.

אני אוהב לשאול - "מה זה נותן לי"? שאלה קלילה שמובילה לקו מחשבה חיובי ועם זאת פרקטי ומעורר תהיה בריאה.


שלב עמוק יותר של המציאות

אצלי תכנון מתחיל דבר ראשון עם כמה טלפונים או מיילים. למדתי קצת מנסיון קודם, והיום אני מגיע לשיחות האלה מוכן, עם רעיון ברור, אבל באותו זמן גם פתוח מאוד וקשוב.

כאן הדמיון חודר לשלב עמוק יותר של המציאות, לאינטראקציה עם העולם. זה תמיד מעניין לראות לאן דברים זורמים ואיך הרעיון שלנו פוגש ומשפיע על אנשים ולהיפך.

הכי חשוב עבורי בשלבים האלה הוא פשוט להיות מאוד נוכח וער להכל. קל מאוד לאבד פוקוס ולזרום עם דמיונם והצעותיהם של אחרים.


ככה ההשראה מעוררת אצלנו לנו מחשבה, שהופכת לדמיון ומתפתחת לרצף של פרטים, שחגים סביב מרכז אנרגטי שוקק וכמעט ילדותי, ברצון שלו להתנסות, לחקור וליצור. ובעיני זה קריטי שניצור מהמקום האינטואיטיבי והבתולי הזה.


אין סוף ;-)

לא יודע אם יש לי סיומת חכמה לפוסט הזה. אולי לא צריך. מה זה המשפט ההוא על הדרך והמטרה? לא משנה, הבנתם.

אז בואו נוציא את המחשבה הזו למציאות ונראה איך שוחה שם ביניכם. מי יתן והיא תעורר השראה או סתם תעביר לכם שלוש וחצי דקות נעימות.


נתראה...




















81 views

0525568516

©2019 by Yogev Yehros. Proudly created with Wix.com